איזה תקופה נפלאה! ניסים ונפלאות —חיים מתפתחים בתוך רחם האשה! בשיתוף שלושה, האיש, האשה וכוח מלמעלה, מתובל בהאהבה, מתחילים החיים לפעפם ולצמוח. מהרגע הראשון, גוף האשה מתחיל להשתנות. השדיים גדלות, המותן מתרחב, לפעמים יש בחילות והקאות, והאשה מרגישה עייפה וחלשה. בהמשך הדרך, כשהבטן גדלה ו קשה לנשום, יש צרבות, גב התחתון כואב ויש לחצים למטה. לאשה שמתעמלת או כבר עושה יוגה, אין בעיה להתחיל יוגה להיריון כבר בהתחלה, אם אין שום סכנה של הפלה. אחרת, מומלץ להתחיל שעורי יוגה רק בסוף הטרימסטר הראשון, מאחר שההיריון מבוסס יותר.
היוגה היא התעמלות אידיאלית לתקופת ההיריון. היא מעודדת הרפיה, גמישות וחוזק בדרך רכה, ללא מאמץ יתר. היוגה מקילה או אפילו פותרת לגמרי בעיות הפיזיות של ההיריון. האשה לומדת להאריך את עמוד השדרה, דבר המשפר את היציבה, מרחיב את הרווח בין הצלעות לבטן, פותח מקום לבטן הגדלה. היא לומדת להתחבר לאדמה ולקבל משם תמיכה, ועל כך הגוף יכול להשתחרר. כשיש איזון ביציבה, השלד תומך בגוףת ואם אין, השרירים חייבים לפצות על כך ולתמוך במקום השלד. כתוצאה, השרירים מכווצים ונוקשים ונגרם מתח בגוף וחסימות באנרגיה, וכאבים בגב העליון ובגב התחתון. גם בזמן ההיריון אפשר וחשוב לחזק שרירי הבטן העמוקים ורצפת האגן. זוהי התמיכה הפנימית שלנו, האדמה בתוכנו. האשה לומדת לזהות את השרירים האלו ולהפעילם בצורה נכונה לזמן היריון ולזמן הלידה (וגם לאחר מכן). העבודה הזאת מונעת את הנזקים הנגרמים ממאמץ ומדחיפת התינוק החוצה, המפעילים עומס ולחץ יתר על רצפת האגן וגורמיםלחולשתהּ.
ברצפת האגן, דליפות שתן וצואה וצניחות למיניהם. האשה לומדת איך עבודה של תמיכה פיזית פנימית בגוף משפיעה על התמיכה הרגשית ונפשית, ומאפשרת לה לעמוד על שלה בעוצמה ובאלגנטיות.
היוגה מאפשרת לאשה להתחבר פנימה לתינוק בתוך רחמה. נשים רבות מרגישות שהטרחות של החיים מונעות מהן קשר מודע עם התינוק, ושמחות לאפשרות שהיוגה נותנת להניח ידיים על הבטן, לחוש את התינוק ולתקשר איתו.
אחד היסודות של היוגה הוא הנשימה, שהנה כלי נפלא לאשה ההרה. בחיי היומיום אנו לפעמים שוכחים לנשום, עוצרים את הנשימה, וגם עוצרים את זרימת כוח החיים בגוף. כתוצאה, הגוף כואב ומתעייף. לאשה ההרה ישנו קושי לנשום, כי הבטן גדלה ו"גונבת" את המרחב של הריאות. היוגה מלמדת דרך לנשום שמאפשרת הרחבת הסרעפת ופותחת לה את הנשימה. דרך הנשימה אנו יכולים לשפר את היציבה, לחזק את שרירי הבטן ולהביא את עצמנו למקום עמוק ופנימי של שקט והרפיה. כשאשה בהיריון נמצאת במצב זה של שקט פנימי, הגוף שלה מפריש את הורמון הלידה, האוקסיטוצין. גוף האשה יודע טוב טוב איך ללדת. האשה צריכה רק להרפות, לוותר על השליטה, ולאפשר את התקדמות תהליך הלידה. את זה היא עושה על ידי מודעות, נשימות, ותנועתיות. ביוגה להיריון האשה לומדת מושגים של הלידה הפעילה, שמאפשרים לה לקחת אחריות ולהשפיע על הלידה שלה, במידה שניתן, במקום לחוש חוסר אונים ופחד מהכאב ומהלא ידוע. היא לומדת תנועתיות שעוזרת לתינוק לרדת בתעלת הלידה, עוזרת לגוף שלה להפתח, וומאפשרת לגוף להפריש אנדורפינים שפועלים כמשככי כאב.
גם לבעל, או לאשה שתלווה את היולדת בזמן הלידה, יש מקום בשעורי יוגה להיריון. מדי פעם מזמינים את הבעל, כדי שגם הוא יתחבר לתינוק בתוך הרחם על ידי מגע ומדיטציה. עושים תרגילי זוגות עם פוקוס על הלידה עצמה. הבעל לומד את המושגים של הלידה הפעילה ולומד איך לתמוד באשתו על ידי מסג', מגע, דיבור מעודד ומחמי(?), ורגישות.
כל אשה בהיריון יכולה להרווח מהיוגה היחודית הזאת, גם עם היא מעולם לא עשתה יוגה או התעמלות, וגם אם היא בחודש התשיעי.
השיעורים בהדרכת זהבה גילמור, בוגרת קורס הדרכת יוגה במכון וינגייט, שני קורסים להוראת יוגה לנשים בהיריון, וקורס להוראת יוגה נשית.